Vayedaber

תַּנִּי הַשּׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹם רַבּוֹ אוֹ בְמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַּתּוֹרָה הָֽרְשׁוּת בְּיָדוֹ. הֲדָא אָֽמְרָה שֶׁאָדָם צָרִיךְ לִשְׁאוֹל בְּמִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַתּוֹרָה. וְעוֹד מִן הֲדָא דְתַנִּי קָרַע וְחָֽזְרָה נְשָׁמָה אִם עַל אֲתַר אֵינוֹ צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. אִם לְאַחַר זְמַן צָרִיךְ לִקְרוֹעַ. וְכַמָּה הוּא עַל אֲתַר כְּדֵי דִבּוּר. וְכַמָּה הוּא כְדֵי דִבּוּר. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין אָדָם לַחֲבֵירוֹ. אַבָּא בַּר בַּר חָנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כְּדֵי שְׁאִילַת שָׁלוֹם בֵּין הָרַב לַתַּלְמִיד וְיֹאמֶר לוֹ שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ועוד מן הדא דתני וכו'. כלומר מהכא נמי שמעינן דצריך התלמיד שישאל בשלום רבו ויאמר לו שלום עליך רבי כדקאמר לקמן:

קרע. על מתו שהיה נדמה לו שמת וחזרה בו נשמה ואח''כ מת אם לאלתר מת אינו צריך לחזור ולקרוע:

רִבִּי אֶלְעָזָר סְלִיק מְבַקְּרָא לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא. אָמַר לֵיהּ בְּגִין דַּאֲנָא תָּשִׁישׁ וַאֲנָא קָרֵי שְׁמַע וּמִתְנַמְנֵם נְפִיק אֲנָא יְדֵי חוֹבָתִי. אָמַר לֵיהּ אִין. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעָא קוֹמוֹי רִבִּי זְעִירָא בְּגִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר יָדַע דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא 13a מְדַקְדֵּק בְּמִצְוָתָא סַגִּין הוֹרֵי לֵיהּ אוֹ בְגִין דְּהוּא תָשִׁישׁ הוֹרֵי לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ בְּפֵירוּשׁ פְּלִיגִין רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר יָצָא. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר לֹא יָצָא. מַה פְלִיגִין בְּקִרְיַת שְׁמַע מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲשׂוּיָה פְּרָקִים פְּרָקִים. אֲבָל בְּהַלֵּל וּבִקְרִיַּאת הַמְּגִילָּה אוּף רִבִּי אֶלְעָזָר מוֹדֵי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אבל בהלל. שפרשיות שלו תכופות זו לזו וכן במגילה אף ר''א מודי דאם הפסיק אפי' בין פרק לפרק כדי לגמור את כולו לא יצא וצריך לחזור לראש:

מה פליגין. עד כאן ל''פ אלא בק''ש דוקא מפני שהיא עשויה פרקים פרקים שאין פרשיות שבה סמוכות זו לזו בתורה:

א''ל בפירוש פליגין. לדינא ר''א ור' יוחנן וס''ל לר''א להלכה דיצא ידי חובתו אע''פ שהפסיק בה:

נפק אנא ידי חובתי. אם אני גומרה אח''כ. מדקדק במצוותא סגין הורי ליה. כלומר אם מה שהוא הורה לו שיצא י''ח אע''פ שמפסיק בה הוראה זו לדינא היא שהרי הוא יודע דר''ש בר אבא מדקדק הרבה במצות ומחמיר על עצמו ואפ''ה הורה לו כך א''כ להלכה ס''ל לר''א כן או דילמא בשביל דר''ש בר אבא תש כח הוא ולא היה רוצה להטריחו לפיכך היה מקיל לו אבל לדינא לא ס''ל לר''א הכי:

אֵין דּוֹר שֶׁאֵין בּוֹ לֵיצָנוּת. מַה הָיוּ פְּרִיצֵי הַדּוֹר עוֹשִׂין הָיוּ הוֹלְכִין אֶצֶל חֲלוֹנוֹתָיו שֶׁל דָוִד וְאוֹמְרִין לוֹ דָּוִד אֵימַת יִבָּנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ אֵימָתַי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. וְהוּא אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁמִּתְכַּוְּנִין לְהַכְעִיסֵנִי יָבוֹא עָלַי שֶׁאֲנִי שָׂמֵחַ בְּלִבִּי. שָׂמַחְתִּי בְּאוֹמְרִים לִי בֵּית י֨י נֵלֵךְ. וְהָיָה כִּי יִמְלְאוּ יָמֶיךָ. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְדָוִד דָּוִד יָמִים מְלֵאִים אֲנִי מוֹנֶה לְךָ אֵינִי מוֹנֶה לְךָ יָמִים חֲסֵרִים. כְּלוּם שְׁלֹמֹה בִנְךָ בּוֹנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לֹא לְהַקְרִיב בּוֹ קָרְבָּנוֹת חָבִיב עָלַי מִשְׁפַּט וּצְדָקָה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וּמַה טַעַם עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחַר לַי֨י מִזֶּבַח.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אע''פ שמתכונין להכעיסני. שהן יודעין שכל זמן שאני חי לא יבנה שאמר לו הקדוש ב''ה והיה כי ימלאו ימיך וגו':

וְרִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי דְּיֵמְרוּן שְׁמַעְתָּא מִן שְׁמֵיהּ. אַף דָּוִד בִּקֵּשׁ עָלֶיהָ רַחֲמִים אָגוּרָה בְאָהֳלֶךָ עוֹלָמִים. רִבִּי פִינְחָס רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְכִי עָלַת עַל לֵב דָּוִד שֶׁהוּא חַי לְעוֹלָם אֶלָּא אָמַר דָּוִד אֶזְכֶּה שֶּׁיְּהוּ דְבָרַי נֶאֱמָרִין עַל שְׁמִי בְבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מְהַנְיָא לֵיהּ. לֵוִי בַּר נְזִירָא אָמַר כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה מִשֵּׁם אוֹמְרָהּ שִׂפְתוֹתָיו רוֹחֲשׁוֹת עִמּוֹ בַקֶּבֶר. מַה טַעַם דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. כְּכוֹמֶר הַזֶּה שֶׁל עֲנָבִים שֶׁהוּא זָב מֵאֵילָיו. רִּבִּי חֲנִינַה בַּר פַּפַּאי וְרִבִּי סִימוֹן חַד אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי קוֹנְדִּיטוֹן. וְחָרָנָה אָמַר כְּהָדֵין דְּשָׁתֵי חֲמָר עַתִּיק אַף עַל גַּב דְּהוּא שָׁתֵי לֵיהּ טַעֲמֵיהּ בְּפוּמֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהניא ליה. ומה הנאה יש לו:

ור' יוחנן בעי וכו'. לפי שאף דוד ביקש עליה רחמים:

רִבִּי יוֹחָנָן הֲוָה מִסְתַּמֵּיךְ עַל רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִּי וְהָיָה רִבִּי אֶלְעָזָר חָמֵי לֵיהּ וּמִטָּמָר מִן קֳדָמוֹי. אָמַר הָא תַרְתֵּי מִילִּין הָדֵין בַּבְלָיָא עֲבִיד בִּי חָדָא דְלָא שָׁאֵל בִשְׁלוֹמִי. וְחָדָא דְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִשְּׁמִי. אָמַר לֵיהּ כַּךְ אִינּוּן נְהִיגִין גַּבֵּיהֶן. זְעִירָא לֹא שָׁאַל בִּשְׁלָמֵיהּ דְּרַבָּה דְאִינּוּן מְקַייְמִין רָאוּנִי נְעָרִים וְנֶחְבָּאוּ. מִי מְהַלְּכִין חָמֵי חַד בֵּית מִדְרָשׁ. אָמַר לֵיהּ הָכָא הֲוָה רִבִּי מֵאִיר יָתִיב דָּרַשׁ וְאָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְלֹא אָמַר שְׁמוּעָתָא מִן שְׁמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לֵיהּ כָּל עָלְמָא יָֽדְעִין דְּרִבִּי מֵאִיר תַּלְמִידוֹ דְרִבִּי עֲקִיבָה. אָמַר לוֹ כָּל עָלְמָא יָֽדְעִין דְּרִבִּי אֶלְעָזָר תַּלְמִידֵיהּ דְרִבִּי יוֹחָנָן. מִיהוּ מִיעֲבוֹר קוֹמֵי אַהֲדוּרֵי צִילְמָא. אָמַר לֵיהּ מַה אִיתְפַּלֵּיג לֵיהּ אִיקָר. אֶלָּא עֲבוֹר קוֹמוֹי וְסַמִּי עֵינֵיהּ. אָמַר לֵיהּ יְאוּת עָבַד רִבִּי אֶלְעָזָר דְּלָא עָבַר קוֹמֵיךְ. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי יוֹדֵעַ אַתְּ לְפַיֵּס.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ר' יוחנן יעקב בר אידי יודע אתה לפייס וכן הוא שם:

מה איתפליג ליה איקר. אם רוצה אתה לחלוק לו כבוד שלא לעבור לפניו אלא אדרב' עבור לפניו ולסמות את עיניו א''ל אם כן ר' אלעזר יאות עביד שאינו נראה לפניך כשאתה עובר דזהו הכבוד שלך:

מהו מיעבור. אח''כ שאל ר' יעקב לר' יוחנן מהו לעבור לפני אהדורי צלמא ע''ז א' שהיתה עומדת על הדרך ובפ''ב דשקלים גריס ארורי עכו''ם:

מי מהלכין. בעוד שהיו מהלכין וראו בית המדרש וא''ל הכא הוה ר''מ יתיב כו' וכן כ''ע ידעין דר''א תלמיד שלך ואע''פ שאינו אומר השמועה בפירוש משמך:

זעירא לא שאיל בשלמיה דרבה. זהו דרך ארץ שלהם שאין הקטן שואל בשלום מי שגדול ממנו שלא יטריח אותו להשיבו:

והיה ר' אלעזר. תלמידו רואה אותו ומטמין עצמו מלפניו:

אָמַר רִבִּי יַנַּאי תְּפִילִּין צְרִיכִין גוּף נָקִי.

הלכה: רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַה טַעַם אָֽמְרוּ אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה מֻשְׁלָם. רַב אָמַר קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא דְּרַב פְּלִיגָא עָלוֹי. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בְּקֶבֶר וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לְמָקוֹם טָהֳרָה וְלוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא מְסַייְעָא לְרַב לֹא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְווֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

גמ' אמר ר' לוי וכו'. וכשאומר אני ה' אלהיכם צריך לומר אמת מיד בלי שום הפסק ואחר שאומר אמת אז הוא דינו כבאמצע הפרק:

גמ' לובש תפילין. בתחלה ואתר כך קורא את שמע ומתפלל דאז הוא קבלת מלכות שמים שלימה שקורא ק''ש ותפילין עליו שכתובה ק''ש בהם:

רב אמר קורא את שמע. בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח''כ עול מצות תפילין:

מתניתא. ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה:

למקום טהרה. ברחוק ד' אמות:

מתני'. דידן מסייע לרב דממנה למד דעול מלכות שמים קודם הוא לעול מצות בכל מקום דהא לא כך תני שאדם וכו' אלמא עול מלכות קדים:

משנה: אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה לָמָּה קָֽדְמָה שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ עוֹל מִצְווֹת. וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר שֶׁוְּהָיָה אִם שָׁמֹעַ נוֹהֵג בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה. וַיֹּאמֶר אֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַיּוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק. כדמפרש בגמרא דכתיב וה' אלהים אמת הלכך אין להפסיק בין אני ה' אלהיכם לאמת וכן הלכה:

מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה. דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות''ת נוהג ביום ובלילה:

ויאמר אינו נוהג אלא ביום. דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו:

הלכה: אָמַר רִבִּי לֵוִי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה אֲנִי י֨י אֱלֹהֵיכֶם. וּכְתִיב וַי֨י אֱלֹהִים אֱמֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

רב אמר קורא את שמע. בתחלה כדמפרש טעמיה לקמן דקתני שיקבל עליו מלכות שמים בתחילה ואח''כ עול מצות תפילין:

מתניתא. ברייתא זו פליגא עליה דרב דקתני לובש תפילין בתחילה:

למקום טהרה. ברחוק ד' אמות:

משנה: וְאֵלּוּ הֵן בֵּין הַפְּרָקִים בֵּין בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִיָּה. בֵּין שְׁנִיָּה לִשְׁמַע. בֵּין שְׁמַע לִוְהָיָה אִם שָׁמֹעַ. בֵּין וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ לְוַיֹּאמֶר. בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בֵּין וַיֹּאמֶר לֶאֱמֶת וְיַצִּיב לֹא יַפְסִיק.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' שוהיה אם שמוע נוהג בין ביום בין בלילה. דכתיב ולמדתם אותם את בניכם ות''ת נוהג ביום ובלילה:

ויאמר אינו נוהג אלא ביום. דאית ביה מצות ציצית שאינה נוהגת בלילה דכתיב וראיתם אותו:

עַד כְּדוֹן בְּאֶמְצַע הַפָּרָשָׁה וַאֲפִילוּ בְאֶמְצַע הַפָּסוּק. רִבִּי יִרְמְיָה מְדַמֵּי. רִבִּי יוֹנָה מִשְׁתָּעֵי. רִבִּי חוּנָא רַב יוֹסֵף וְדִבַּרְתָּ בָּם מִיכַּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְשׁוּת לְדַבֵּר בָּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ואפי' באמצע הפסוק. אם מותר להפסיק אף באמצע הפסוק לכל חד כדאית ליה וקאמר דר' ירמיה מדמי דרך דמיון הוא מראה א''נ מרמז גרסי' ולא היה מדבר ור' יונה היה משתעי:

ודברת בם מכאן שיש לך רשות לדבר בם. לכשתצטרך להפסיק כמו במתני':

עד כדון. לא שמענו אלא באמצע הפרשה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה:

פסקא. וּבִפְרָקִים שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ 13b מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב (מִפְּנֵי הַכָּבוֹד) דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. הָא בְקַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד וּבְאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי מַה הוּא מֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה אוֹ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. נִשְׁמְעִינָא מִן הֲדָא רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּאֶמְצַע שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. הָא קַדְמִיתָא שׁוֹאֵל מִפְּנֵי הַיִּרְאָה וּמֵשִׁיב מִפְּנֵי הַיִּרְאָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נשמעינה מן הדא דר' יהודה אומר באמצע וכו'. וא''כ ע''כ הא קדמיתא היינו באמצע לר''מ שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה ואצ''ל קאמר דאל''כ היינו דר' יהודה:

נשמעינה מן הדא ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני היראה דר''מ. גרסינן וזה מוכח הוא מדלקמן. כלומר ע''כ האי ומשיב דבאמצע לר''מ היינו מפני היראה דא''א לפרש בענין אחר וש''מ הא בקדמיתא בין הפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב מפני הכבוד וכולהו ואצ''ל דמשיב קאמר. ובאמצע וכו'. השתא מפרש לה להאי ומשיב דבאמצע לר''מ אם מפני היראה ואצ''ל קאמר או דוקא מפני הכבוד שאינו רשאי להקדים שלום לזה כ''א משיב הוא לו:

מפני מה הוא משיב. לר' מאיר בין הפרקים אי דוקא מפני היראה וה''ק שואל מפני הכבוד אם הוא חייב בכבודו כגון אביו או רבו אז שואל הוא והאי ומשיב ה''ק אם אינו חייב בכבודו אלא שעושה לו כבוד מפני היראה אז משיב הוא לו אבל אינו שואל. או אפי' מפני הכבוד והאי ומשיב ואצ''ל הוא דקאמר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source